בנק הפועלים בע"מ נ' בן דוד ואח'

החלטה

כללי

לפניי בקשת "חרסה סטודיו יצרנית כלים סניטריים בע"מ" (להלן: "המבקשת"), לביטול הליכי פשיטת רגל המתנהלים כנגד החייב מר מאיר מישל בן-דוד (להלן: "החייב").

עיקר העובדות הדרושות לעניין

כנגד החייב ננקטו הליכי פשיטת רגל במסגרתם ניתן נגדו ביום 21.2.01 צו לכינוס נכסיו ועו"ד עוז גדות מונה למנהל מיוחד לנכסיו. הבקשה הוגשה לבקשת בנק הפועלים בע"מ, לאחר שמיזם של החייב לניהול סופרמרקט ומחסן לחומרי בנין בקרית מלאכי, לא צלח.

בין לבין, פנה המנהל המיוחד ביום 27.4.11 לבית המשפט בבקשה דחופה (מספרה 6), שלפיה יש לבטל את צו הכינוס שכן גילה באקראי כי ביום 21.9.10 נתן בית משפט המחוזי מרכז –לוד (פש"ר 22195-07-10), צו כינוס נכסים לבקשת החייב. לחילופין, נאות המנהל המיוחד שלא לעמוד על הבקשה ככל שהחייב יגבש הצעה להסדר נושים בהתאם לסעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה")

בתגובה, טען החייב כי התיק הנוכחי היה בסטאטוס "סגור", לאחר שבית המשפט החליט לסגור את התיק מחוסר מעש ביום 12.1.09. עוד הדגיש כי בבקשתו לצו כינוס בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הוא ציין מפורשות כי התנהלו בעניינו הליכי פשיטת רגל בעבר. בהמשך, נסגר תיק הפש"ר בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד; המנהל המיוחד והחייב גיבשו הצעה להסדר נושים לפיו ישלם סך של 90,000 ₪, המגובה בשני ערבים ובהסכמת הנושים.

הבקשה לאישור הסדר נושים טרם הוכרעה.

בבקשה שלפני, שמספרה 13, עותרת המבקשת לבטל את הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב. לעמדת המבקשת היא נושה של החייב ולדידה יש לבטלת ההליכים מחמת ניצולם לרעה על ידי החייב שכן הוא לא עומד בתשלום החודשי, צבר חוב פיגורים בסך של 65,000 ₪ ולא מגיש דו"חות בזמן. עוד נטען לכשלים בהתנהלות המנהל המיוחד, שכן לא הכריע בתביעת החוב של המבקשת דבר שיש בו כדי לפגוע בה לאור מעמדה כנושה, וזכותה לפעול כנגד החייב בהליכי הוצאה לפועל.

יוער, כי הבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל על ידי המבקשת הוגשה ביום 24.5.11 במסגרת בקשה 9 ונדונה לפני כב' השופטת אלשיך. דא עקא, הבקשה לא קודמה. רק עם הגשת בקשה נוספת של המבקשת בה התבקש בית המשפט להורות למנהל המיוחד ולכנ"ר למסור למבקשת את מועד פרסום צו הכינוס, הורתי על מחיקת בקשה 11.

מהתגובה המשותפת שהגישו המנהל המיוחד והחייב עולה שאין להכיר במבקשת כנושה, שכן הגישה באחור ניכר את תביעת החוב, קרי רק ביום 15.12.2010 הגם שהיה עליה להגישה לפני שנים רבות ותוך ששה חודשים מפרסום צו הכינוס. עוד נטען שאין משמעות לטענות המבקשת באשר להתנהלות החייב וניצול לרעה של ההליך, שכן אנו נמצאים בשלב של הסדר נושים, המוסכם עליהם ומשלא עומדת לפני הנושים חלופה אחרת זולת ההסדר הנוכחי וכן נוכח מצבו הקשה של החייב.

הדיון ביום 8.1.14

בדיון שנערך בבקשה לאישור הסדר הנושים במעמד הצדדים ביום 8.1.14 (בקשה 10), שבה ב"כ המבקשת על טענתה לפיה יש לבטל את ההליכים כנגד החייב מחמת התנהלות חסרת תום לב. באשר לאיחור בהגשת תביעת חוב טענה ב"כ המבקשת שדבר מתן צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 21.2.01, לא פורסם כנדרש בדין.

בהחלטתי שניתנה במעמד הצדדים קבעתי שיש לברר האם אחרה המבקשת בהגשת תביעת החוב כגרסת המנהל המיוחד והחייב או שמא אחרת כטענתה. לכן, הורתי לחייב להמציא את פרסום הצו ורק לאחר מכן יקודם הליך הסדר הנושים ובקשת המבקשת.

ביום 16.1.14 הגיש ב"כ החייב העתק מהפרסום של צו כינוס הנכסים ברשומות מיום 21.8.02, קרי הפרסום נעשה כדין ובמועד המתחייב. בתגובתה המשלימה של המבקשת מיום 9.2.14, נטען שאין בפרסום האמור כדי סיפּק, שכן לפי סעיף 24 לפקודה אזי בנוסף לפרסום מתן צו הכינוס ברשומות יש לבצע פרסום גם בעיתון יומי ועל כן על החייב להמציא עותק מהמודעה. עוד מצביעה המבקשת על כשלים לכאורה בפרסום הצו, שכן במסמכים המצויים בידה ולרבות צו הכינוס שניתן כנגד החייב, עולה כי החייב מציג עצמו בשם מישל בן-דוד ואילו בפרסום שבוצע ברשומות נכתב מאיר בן-דוד. משכך, לא יכלה לדעת כי מדובר בחייב ועל כן להגיש תביעת חוב במועד. עוד נאמר שהמבקשת תגיש ערעור על תביעת החוב שנדחתה ביום 20.1.14 על ידי הנאמן, אך ערעור כאמור לא הוגש. עמדת המבקשת לא נתמכה בתצהיר ולא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב.

דיון והכרעה

בית המשפט נדרש לשתי החלטות: האחת, האם יש לבטל את ההליכים כנגד החייב אם לאו. השניה, האם הוגשה תביעת החוב במועד אם לאו וההשלכה של זה על מעמדה של המבקשת.

אדון בסוגיות אלה כסדרן.

ביטול הליכים נגד החייב

תחילה אבהיר כי יש לדון בטענה ללא קשר לשאלה האם המבקשת הגישה את תביעת החוב במועד אם לאו. לעניין זה אפנה לסעיף 55 לפקודה לפיו "כל אדם מעוניין" ולאו דווקא נושה רשאי להגיש בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל, לא כל שכן אין ספק כי המבקשת היא נושה של החייב הגם שקיים ספק אם יש להכיר בנשייתה נוכח הטענה שלא הגישה תביעת חוב (ראה בהקשר זה גם לעניין סמכות בית המשפט לדון בבקשה לביטול הליכי פשיטת רגל בע"א 5503/92 עדה קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ''ד מט(1) 749). משכך, אפשרתי למבקשת להעלות טענה זו.